כלכלת ישראל בצל מלחמה: ניתוח מעמיק של החלטת הריבית באוגוסט 2025
עובדה מזעזעת: משפחה ישראלית ממוצעת עם משכנתא של מיליון ש"ח משלמת ₪18,000 נוספים בשנה בגלל החלטת הריבית האחרונה. אבל זה רק קצה הקרחון.
ב-20 באוגוסט, כשרוב הישראלים היו עסוקים בחופשת הקיץ, התקבלה החלטה שתשפיע על כל שקל שתוציאו בשנה הקרובה. בנק ישראל החליט שוב להותיר את הריבית על 4.5% – וזו בדיוק הבעיה.
בזמן שהעולם כולו מתכונן להוריד ריביות, אנחנו "תקועים" בריבית גבוהה שמכבידה על כל משפחה בישראל. אבל יש כאן גם הזדמנויות זהב למי שיודע איך לנצל את המצב. במאמר הזה אחשוף בדיוק מה שקורה מאחורי הקלעים, איך זה משפיע עליכם, ומה אתם יכולים לעשות עכשיו כדי להגן על הכסף שלכם.
תוכן עניינים
- מבוא: ההחלטה על הריבית – צומת דרכים כלכלי בצל אי-ודאות
- ניתוח עומק: הכוחות המניעים מאחורי הקפאת הריבית
- השלכות ההחלטה על המשק והאזרח
- הקשר הגלובלי: המדיניות המוניטרית בישראל לעומת העולם
- סיכום ומבט לעתיד: לאן פני הריבית?
מבוא: ההחלטה על הריבית – צומת דרכים כלכלי בצל אי-ודאות
ביום רביעי, ה-20 באוגוסט 2025, עמדה כלכלת ישראל בצומת דרכים נוסף, כאשר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 4.5%. זוהי הפעם ה-13 ברציפות שהבנק בוחר בנתיב של יציבות מוניטרית, החלטה שהתקבלה על רקע מציאות כלכלית וביטחונית מורכבת וחסרת תקדים. הפעם האחרונה בה בוצעה הורדת ריבית הייתה בינואר 2024, ומאז, המשק הישראלי נע על חבל דק בין התאוששות שברירית לבין איומים מתמידים.
ההחלטה התקבלה בתקופה רגישה במיוחד. מצד אחד, המשק מראה סימני התאוששות מההלם הכלכלי שנגרם בעקבות מבצע "עם כלביא" בחודש יוני, עימות צבאי קצר אך משמעותי מול איראן. אינדיקטורים כמו הוצאות בכרטיסי אשראי וסקרים עסקיים מצביעים על חזרה מהירה לפעילות. מצד שני, עננת אי-הוודאות הגיאופוליטית, הנובעת ממלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת ברצועת עזה והמתיחות האזורית, ממשיכה להעיב על האופק הכלכלי. כפי שצוין בהודעת בנק ישראל, "הפעילות הכלכלית במשק מתאוששת… אך אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה נמשכת".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מוביל את הוועדה המוניטרית בניווט הכלכלה בסביבה מורכבת
בליבת ההחלטה עומדת הדילמה הקלאסית של הבנק המרכזי, אך בגרסה מועצמת. מחד, האינפלציה, למרות מגמת ירידה, עדיין עומדת על 3.1% בחישוב שנתי – מעט מעל הגבול העליון של יעד היציבות (1%-3%). הורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה ללבות מחדש את לחצי המחירים, במיוחד לאור מדיניות פיסקלית מרחיבה של הממשלה ושוק עבודה הדוק. מאידך, הותרת הריבית ברמתה הגבוהה מכבידה על משקי הבית ועל העסקים, ועלולה לחנוק את ניצני ההתאוששות הכלכלית, שהיא חיונית לחוסן הלאומי בעת מלחמה.
מאמר זה יצלול לעומק הגורמים שהובילו את בנק ישראל להחלטתו. ננתח את ארבעת הכוחות המרכזיים שפעלו על הוועדה המוניטרית: האינפלציה העיקשת, אי-הוודאות הגיאופוליטית, תמונת הפעילות הכלכלית המורכבת, והלחצים הנוספים משוק העבודה והמדיניות התקציבית. בהמשך, נבחן את ההשלכות המעשיות של ההחלטה על שוק הנדל"ן, שער החליפין והאזרח הפשוט. לבסוף, נמקם את המדיניות הישראלית בהקשר הגלובלי וננסה להעריך את הכיוונים האפשריים של הריבית בחודשים הבאים, תוך הדגשה כי במציאות הנוכחית, הגורם הביטחוני הוא המשתנה הכלכלי המשמעותי ביותר.
ניתוח עומק: הכוחות המניעים מאחורי הקפאת הריבית
החלטת הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על 4.5% לא התקבלה בחלל ריק. היא תוצר של שקלול זהיר של ארבעה וקטורים מרכזיים, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר ומציב אתגרים ייחודיים בפני קובעי המדיניות. הבנת הדינמיקה בין כוחות אלו חיונית להבנת הרציונל מאחורי הגישה המתונה והזהירה של בנק ישראל.
האינפלציה העיקשת: המכשול המרכזי בדרך להורדת ריבית
המאבק באינפלציה נותר בראש סדר העדיפויות של בנק ישראל, והנתונים האחרונים מסבירים מדוע. על אף שהאינפלציה השנתית התמתנה משיאים של מעל 5% בשנת 2022, היא עדיין מסרבת להתכנס באופן מלא אל תוך תחום היעד. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.4%, מה שהביא את הקצב השנתי ל-3.1%. נתון זה, הגבוה במעט מהגבול העליון של היעד (3%), מהווה תמרור אזהרה ברור לוועדה המוניטרית.
ניתוח מעמיק יותר של רכיבי המדד חושף תמונה מדאיגה אף יותר. בעוד שמחירי הסחורות (הרכיבים הסחירים) מראים התמתנות יחסית, עם עלייה שנתית של 2.2%, הבעיה המרכזית טמונה ברכיבים ה"דביקים" יותר של האינפלציה. אינפלציית השירותים, המיוצגת על ידי הרכיבים הבלתי-סחירים, נותרה גבוהה ועמדה על 3.7% בשנה האחרונה. רכיבים אלו, הכוללים בין היתר את שכר הדירה, שירותים עסקיים ואישיים, מושפעים בעיקר מלחצי ביקוש מקומיים ומשוק העבודה ההדוק, ופחות מירידת מחירי הסחורות בעולם. יתרה מכך, אינפלציית הליבה, המנטרלת את התנודתיות של מחירי האנרגיה והמזון, עמדה על 3.5%, מה שמסמן כי לחצי המחירים הבסיסיים במשק עדיין חזקים.
מבחינת בנק ישראל, התמונה ברורה: כל עוד אינפלציית השירותים והליבה נותרות גבוהות ודביקות, הורדת ריבית עלולה להתפרש כאות לסיום המאבק באינפלציה, ולעודד עליית מחירים נוספת. הבנק מעדיף לנקוט בגישה "ניצית" וזהירה, ולהמתין לראיות חותכות לכך שהאינפלציה מתכנסת באופן ברור ובר-קיימא אל מרכז היעד (2%). אמנם, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ומעבר לה, הן מהשוק ההון והן מחזאים מקצועיים, מעוגנות היטב סביב מרכז היעד, אך הוועדה המוניטרית אינה יכולה להסתמך על ציפיות בלבד, אלא חייבת להגיב לנתונים בפועל ולסיכונים הנראים באופק.
אי-ודאות גיאופוליטית: משקולת על המדיניות המוניטרית
הגורם המשמעותי ביותר, ואולי הייחודי ביותר למצבה של ישראל, הוא אי-הוודאות הגיאופוליטית העמוקה. מלחמת "חרבות ברזל", שנכנסה לחודשה ה-22, והעימות הישיר עם איראן במסגרת מבצע "עם כלביא", יצרו סביבה כלכלית שבה הסיכון הוא מרכיב דומיננטי. בנק ישראל אינו יכול להתעלם ממשתנה זה, המשפיע על הכלכלה דרך מספר ערוצים.
הערוץ הראשון והמדיד ביותר הוא פרמיית הסיכון של המדינה. כפי שצוין בהודעת הבנק, פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת על פי מרווחי ה-CDS (Credit Default Swaps), התייצבה ברמה נמוכה יותר מאשר בשיא המבצע מול איראן, אך היא עדיין גבוהה משמעותית מרמתה ערב המלחמה באוקטובר 2023. פרמיית סיכון גבוהה מייקרת את עלויות גיוס החוב של הממשלה והמגזר הפרטי בשווקים הבינלאומיים, ומכבידה על ההשקעות. יתרה מכך, היא מהווה סיכון ליציבות הפיננסית, שכן היא עלולה להוביל לבריחת הון וללחץ על שער החליפין.
הערוץ השני הוא ההשפעה הישירה על האינפלציה. אי-ודאות ביטחונית מתמשכת עלולה להוביל לפיחות בשקל, כפי שאכן נרשם בחודש האחרון (פיחות של 1.3% מול הדולר). פיחות כזה מייקר את מחירי המוצרים המיובאים ומזין את האינפלציה. בנוסף, המצב הביטחוני עלול ליצור שיבושים בשרשראות האספקה, במיוחד בתחום ההובלה הימית והאווירית, מה שמוביל למחסור בסחורות ולעליית מחירים. שני גורמים פרו-אינפלציוניים אלו מחייבים את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות ולהימנע מצעדים שעלולים להחליש את השקל, כמו הורדת ריבית. למעשה, ריבית גבוהה מהווה "פרמיית ביטוח" מסוימת כנגד זעזועים חיצוניים ופיחות חד במטבע.
הפעילות הכלכלית: בין התכווצות חדה להתאוששות מהירה
תמונת הפעילות הכלכלית מציגה פרדוקס המקשה על קבלת ההחלטות. מצד אחד, נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני של 2025 היו קשים. התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.5% במונחים שנתיים, והתוצר העסקי צנח ב-6.2%. נתונים אלו, במבט ראשון, היו אמורים לזעוק להורדת ריבית מיידית כדי לתמוך במשק.
אולם, בנק ישראל, כמו כלכלנים רבים, מבין כי נתונים אלו מוטים באופן קיצוני כלפי מטה. ההתכווצות החדה משקפת בעיקר את השיתוק הכמעט מוחלט של המשק למשך מספר שבועות במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. סקר של הלמ"ס מאותה תקופה הראה שכ-35% מהעסקים צמצמו את פעילותם באופן חד, במיוחד בענפי השירותים והמסחר. לכן, נתון התמ"ג הרבעוני אינו משקף את רמת הפעילות ה"אמיתית" לאורך זמן, אלא אירוע נקודתי וחריג.
כראיה לכך, האינדיקטורים השוטפים לחודש יולי מצביעים על "ריבאונד" מהיר ומרשים. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי חזרו ואף עקפו את רמתם טרם המבצע, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מראה עלייה חדה בציפיות, והיצוא והיבוא התאוששו. תמונה זו מציבה בפני הבנק דילמה: הפעילות הכלכלית אכן מתאוששת, אך רמת התוצר עדיין נמוכה בכ-5.4% מהמגמה ארוכת הטווח שהייתה צפויה ללא המלחמה. במצב כזה, הורדת ריבית עלולה ליצור ביקושים עודפים שהמשק, הסובל ממגבלות היצע (כוח אדם, שרשראות אספקה), יתקשה לספק – מה שיוביל לאינפלציה. מנגד, העלאת ריבית עלולה לחנוק את ההתאוששות השברירית. לכן, הבחירה הטבעית והזהירה ביותר היא להמתין, לאפשר להתאוששות להתבסס, ולבחון את הנתונים הבאים לפני ביצוע מהלך כלשהו.
שוק העבודה והמדיניות הפיסקלית: לחצים אינפלציוניים נוספים
שני גורמים נוספים תומכים בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ושניהם פועלים בכיוון של הגברת הלחצים האינפלציוניים. הראשון הוא שוק העבודה, שהפגין חסינות מרשימה. שיעור האבטלה הרחב חזר ביולי לרמתו הנמוכה טרם מבצע "עם כלביא", ועמד על 3.5%. במקביל, מספר המשרות הפנויות עלה, מה שמעיד על ביקוש ער לעובדים. שוק עבודה "הדוק" שכזה, שבו הביקוש לעובדים גבוה מההיצע, נוטה לייצר לחץ לעליית שכר. ואכן, השכר הריאלי (שכר בניכוי אינפלציה) שמר על יציבות ואף עלה קלות, מה שתומך בכוח הקנייה של הציבור ומעודד צריכה. מנקודת מבטו של הבנק המרכזי, שוק עבודה הדוק הוא סיכון אינפלציוני, שכן עליות שכר עלולות "להתגלגל" לעליית מחירים וליצור ספירלת שכר-מחירים.
הגורם השני הוא המדיניות הפיסקלית של הממשלה. על רקע הוצאות המלחמה הגבוהות, הממשלה החליטה לאחרונה על פריצת מסגרת התקציב והגדלת יעד הגירעון לשנת 2025 לרמה של 5.2% מהתוצר. מדיניות פיסקלית מרחיבה, כלומר הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה, פועלת בכיוון המנוגד למדיניות המוניטרית המרסנת של בנק ישראל. בעוד הבנק מנסה לצנן את הביקושים באמצעות ריבית גבוהה, הממשלה מזרימה כספים למשק ומגדילה את הביקושים. התנגשות זו מחייבת את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר משהיה נדרש אילולא ההרחבה הפיסקלית, וזאת כדי לאזן את הלחצים האינפלציוניים הנוספים שהממשלה יוצרת.
נקודות מפתח: מדוע הריבית נותרה ללא שינוי?
- אינפלציה דביקה: האינפלציה השנתית (3.1%) עדיין מעל היעד, ואינפלציית הליבה והשירותים גבוהה אף יותר, מה שמצביע על לחצי מחירים פנימיים.
- סיכון גיאופוליטי: אי-ודאות ביטחונית מתמשכת מייצרת סיכונים לפיחות השקל ולשיבושים באספקה, ומחייבת מדיניות זהירה.
- התאוששות שברירית: למרות התכווצות התמ"ג ברבעון השני, אינדיקטורים שוטפים מראים התאוששות מהירה. הבנק נמנע ממהלכים שעלולים לפגוע בה.
- לחצים נוספים: שוק עבודה הדוק ומדיניות פיסקלית מרחיבה (גירעון גדל) יוצרים לחצים אינפלציוניים נוספים, המחייבים ריבית מרסנת.
השלכות ההחלטה על המשק והאזרח
החלטת הריבית אינה מהלך תיאורטי בלבד; יש לה השפעות ישירות ומיידיות על כיסו של כל אזרח ועל מגזרים מרכזיים במשק. הותרת הריבית ברמה של 4.5% ממשיכה את המגמות שהתעצבו בשנה האחרונה, בעיקר בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים.
שוק הנדל"ן: התקררות במחירים, אך השוק עדיין רותח
שוק הנדל"ן הוא אחד הערוצים המרכזיים דרכם משפיעה הריבית על הכלכלה. ואכן, הריבית הגבוהה הצליחה להשיג את אחת ממטרותיה המרכזיות: צינון שוק הדיור הלוהט. לפי נתוני בנק ישראל, בארבעת החודשים האחרונים נרשמה ירידה במחירי הדירות, וקצב העלייה השנתי התמתן משמעותית ועמד בחודשים מאי-יוני על 2.5% בלבד. זאת, בהשוואה לעליות דו-ספרתיות שנרשמו בשיא בועת הנדל"ן של 2022.
פעילות בנייה בישראל. הריבית הגבוהה משפיעה על עלויות המימון של יזמים ועל ביקושי הרוכשים
עם זאת, תמונת המצב מורכבת יותר. באופן מפתיע, שוק המשכנתאות עדיין מציג פעילות ערה. בחודש יולי נלקחו משכנתאות בהיקף גבוה של כ-10.7 מיליארד ש"ח. הפער בין התקררות המחירים לבין היקף המשכנתאות הגבוה נובע, ככל הנראה, משילוב של מספר גורמים. ראשית, ביקושים כבושים של זוגות צעירים ומשפרי דיור שישבו על הגדר ומחליטים כעת להיכנס לשוק. שנית, וחשוב יותר, מבצעי מימון אגרסיביים של קבלנים, המציעים לרוכשים הלוואות גישור בתנאים נוחים כדי לעקוף את ריבית המשכנתא הגבוהה. מבצעים אלו מנפחים את נתוני המשכנתאות באופן מלאכותי, אך גם מעידים על הלחץ שבו נתונים היזמים למכור דירות.
במקביל, שוק השכירות ממשיך לרתוח. הריבית הגבוהה מקשה על רבים לרכוש דירה ודוחפת אותם לשוק השכירות, מה שמגדיל את הביקוש. במקביל, משקיעים פוטנציאליים נרתעים מרכישת דירות להשקעה בשל עלויות המימון הגבוהות, מה שמקטין את היצע הדירות להשכרה. התוצאה היא עלייה מתמשכת במחירים: רכיב שכר הדירה במדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3% בשנה האחרונה, ובחוזים חדשים עם שוכר מתחלף העלייה חדה אף יותר ועומדת על 5.4%. עלייה זו מכבידה ישירות על יוקר המחיה של כשליש ממשקי הבית בישראל ומהווה גורם אינפלציוני משמעותי בפני עצמו.
לסיכום, החלטת הריבית ממשיכה את המגמה הנוכחית: היא מצליחה לרסן את עליית מחירי הדירות הנרכשות, אך במחיר של הכבדה על נוטלי המשכנתאות הקיימים והחדשים, ותדלוק שוק השכירות. כל עוד לא יינתן מענה לבעיות היסוד של היצע הדירות הנמוך, הריבית לבדה לא תוכל לפתור את משבר הדיור.
שער החליפין והשווקים הפיננסיים
החלטת הריבית מהווה עוגן מרכזי ליציבות שער החליפין. בסביבה של אי-ודאות גיאופוליטית, קיים לחץ טבעי לפיחות השקל. הותרת הריבית ברמה גבוהה שומרת על האטרקטיביות של השקל עבור משקיעים זרים ומקומיים, וממתנת את הלחצים לפיחות. הפיחות המתון יחסית שנרשם מאז ההחלטה הקודמת (1.3% מול הדולר ו-0.9% מול האירו) היה עלול להיות חד הרבה יותר ללא ריבית מרסנת. בכך, בנק ישראל מונע תרחיש של פיחות מהיר שהיה מייקר בחדות את היבוא ומאיץ את האינפלציה.
בשוק המניות המקומי, התמונה משקפת את פרמיית הסיכון. בעוד שהשווקים הגלובליים רשמו עליות בתקופה האחרונה, מדדי המניות בתל אביב רשמו ירידות שערים קלות. פער זה מבטא את חששות המשקיעים מהמצב הביטחוני ומהשלכותיו הכלכליות. החלטת הריבית, בהיותה צפויה ומשדרת יציבות, לא יצרה זעזוע בשווקים, אך היא גם לא סיפקה את הדלק להזנקתם. השוק המקומי ימשיך, ככל הנראה, להיסחר בדיסקאונט מסוים לעומת העולם כל עוד עננת אי-הוודאות הביטחונית לא תתפזר.
הקשר הגלובלי: המדיניות המוניטרית בישראל לעומת העולם
החלטת בנק ישראל אינה מתקבלת בוואקום, והיא מושפעת ומשפיעה על המגמות הכלכליות בעולם. בחינה השוואתית של המדיניות המוניטרית בקרב הבנקים המרכזיים המרכזיים בעולם המערבי מגלה כי הגישה הזהירה של ישראל עולה בקנה אחד עם הקונצנזוס העולמי.
בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון. החלטותיו משפיעות על השווקים הפיננסיים ועל הבנקים המרכזיים בעולם
בארצות הברית, הפדרל ריזרב (ה-Fed) הותיר בישיבתו האחרונה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%-4.5%. בדומה לישראל, גם ה-Fed מתמודד עם אינפלציה שמתקררת אך עדיין גבוהה מהיעד. האינפלציה השנתית בארה"ב עמדה ביולי על 2.7%, קרוב יותר ליעד ה-2% מאשר בישראל, אך אינפלציית הליבה עדיין מדאיגה את קובעי המדיניות. הכלכלה האמריקאית, לאחר התכווצות קלה ברבעון הראשון, הציגה התאוששות מרשימה ברבעון השני עם צמיחה של 3.0%. על רקע זה, ה-Fed נוקט בגישת "higher for longer", ומשדר כי אינו ממהר להוריד ריבית כל עוד המאבק באינפלציה לא הוכרע סופית.
בגוש האירו, הבנק המרכזי האירופי (ECB) גם הוא הותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר סדרה ארוכה של העלאות. האינפלציה בגוש התייצבה על יעד ה-2% ביולי, הישג מרשים המאפשר ל-ECB לעצור את הידוק המדיניות. עם זאת, הצמיחה הכלכלית בגוש אנמית מאוד (0.1% ברבעון השני), מה שמונע מהבנק לשקול העלאות נוספות. המצב באירופה שונה מזה שבישראל ובארה"ב, שכן שם הבעיה המרכזית כעת היא חולשת הצמיחה ולא אינפלציה גבוהה.
בסין, התמונה הפוכה לחלוטין. הבנק המרכזי של סין (PBoC) נוקט במדיניות מוניטרית מרחיבה ושומר על ריביות נמוכות. זאת, במטרה לתמוך בכלכלה המקומית המתמודדת עם משבר חריף בשוק הנדל"ן, חובות עצומים של ממשלות מקומיות וביקושים גלובליים חלשים. האינפלציה בסין אפסית, והצמיחה, למרות נתון רבעוני סביר (5.2%), מאטה.
הניתוח ההשוואתי מראה כי החלטת בנק ישראל אינה חריגה. בדומה למקבילו האמריקאי, הוא מתמודד עם אינפלציה עיקשת וכלכלה חסינה יחסית, ולכן נוקט בגישה זהירה ונמנע מהורדת ריבית. הוא אינו יכול לאמץ את המדיניות המרחיבה של סין, שכן הבעיות הכלכליות בישראל שונות בתכלית. המדיניות הישראלית ממוקמת היטב בתוך הקונצנזוס של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות, המעדיפים בשלב זה יציבות והמתנה על פני נקיטת צעדים דרמטיים.
סיכום ומבט לעתיד: לאן פני הריבית?
החלטת הוועדה המוניטרית ב-20 באוגוסט 2025 להותיר את הריבית על 4.5% היא אקט של איזון עדין בסביבה כלכלית וביטחונית סוערת. ההחלטה משקפת את שקלול ארבעת הכוחות המרכזיים הפועלים על המשק: אינפלציה שעדיין גבוהה מהיעד, אי-ודאות גיאופוליטית עמוקה, התאוששות כלכלית מהירה אך שברירית, ומדיניות פיסקלית מרחיבה המנוגדת למאמצי הריסון המוניטרי. כל אחד מגורמים אלו, בפני עצמו, היווה סיבה מספקת להימנע מהורדת ריבית שעלולה הייתה לערער את היציבות שהושגה בעמל רב.
הצהרת הכוונות של בנק ישראל, המופיעה בסיום כל הודעת ריבית, מסכמת את מפת הדרכים העתידית באופן הברור ביותר. הבנק מדגיש כי:
"תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית."
משפט זה אינו סיסמה ריקה מתוכן, אלא תמצית האסטרטגיה. הוא מבהיר כי אין מסלול קבוע מראש להורדות ריבית, והכל תלוי בנתונים. תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מיולי 2025 אכן צופה כשלוש הורדות ריבית עד לרמה ממוצעת של 3.75% ברבעון השני של 2026, אך היא גם מציינת כי מועד תחילת ההורדות, שבעבר הוערך למחצית השנייה של 2025, כנראה יידחה לרבעון האחרון של השנה, אם לא מעבר לכך.
במבט קדימה, נראה כי הגורם המכריע שיקבע את עיתוי הורדת הריבית הראשונה אינו כלכלי טהור, אלא גיאופוליטי. כל עוד המלחמה נמשכת בעצימות גבוהה והמתיחות האזורית נותרה על כנה, בנק ישראל יתקשה מאוד להצדיק מהלך של הקלה מוניטרית. הסיכונים לפיחות השקל, לעלייה במחירים ולפגיעה ביציבות הפיננסית פשוט גבוהים מדי.
תרחיש של רגיעה ביטחונית משמעותית, לעומת זאת, ישנה את התמונה מקצה לקצה. רגיעה כזו תפחית את פרמיית הסיכון, תתמוך בהתחזקות השקל, תאפשר לשרשראות האספקה לחזור לתפקוד מלא, ותאפשר לבנק ישראל להתמקד אך ורק בנתונים הכלכליים. במצב כזה, אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך והפעילות הכלכלית תתייצב, הדרך להורדת ריבית ראשונה, אולי עוד לפני סוף 2025, תהיה סלולה. עד אז, כלכלת ישראל תמשיך לנווט בזהירות, עם יד יציבה על הגה הריבית, בתקווה לימים שקטים וודאיים יותר.
- כמה כסף אני מפסיד בגלל החלטת הריבית? משפחה עם משכנתא של מיליון ש"ח משלמת כ-₪1,500 נוספים בחודש לעומת ריבית של 3%. זה ₪18,000 בשנה! במקביל, האינפלציה "אוכלת" עוד 3.1% מכוח הקנייה שלכם. רבקית – משכנתא מותאמת לחיים יכולה לעזור לכם למצוא פתרונות מימון חכמים שיחסכו אלפי שקלים.
- מתי הריבית תרד ולמה זה לא קורה עכשיו? בנק ישראל חושש מהאינפלציה העיקשת (3.1%) ומהמלחמה שמייצרת אי-ודאות. החזאים צופים ירידה רק בסוף 2025, אם בכלל. זה הזמן המושלם לעשות צעדים חכמים עם המשכנתא הקיימת שלכם.
- האם כדאי לי לחכות עם רכישת דירה או לקחת משכנתא עכשיו? הנתונים מראים שמחירי הדירות מתחילים לרדת (2.5% עלייה שנתית לעומת 15% בעבר), אבל שוק השכירות רותח (+5.4% בחוזים חדשים). כל מקרה הוא ייחודי ואני יכולה לבנות לכם אסטרטגיה מותאמת אישית.
- איך אני יכול להגן על הכסף שלי מהאינפלציה? עם אינפלציה של 3.1%, כסף במזומן מפסיד ערך. יש אסטרטגיות חכמות כמו רפיננסינג משכנתא, השקעות מותאמות, ואופטימיזציה של הוצאות. יועץ שנותן ייעוץ מקיף חוסך לכם אלפי שקלים.
- למה דווקא עכשיו הזמן הטוב לפעול עם המשכנתא? בזמן שהשוק מתלבט ולא יציב, יש הזדמנויות ייחודיות לרפיננסינג ולאופטימיזציה של תנאי המשכנתא. רבקית – משכנתא מותאמת לחיים מתמחה בדיוק במציאת ההזדמנויות האלה ובהתאמה אישית לכל משפחה.
