האם אתם יודעים שבחודשים הקרובים, החלטה אחת של 9 אנשים בירושלים עלולה לשנות את החזר המשכנתא שלכם בעשרות אלפי שקלים? 87% מהישראלים עם משכנתא במסלול פריים לא מבינים איך החלטות הריבית של בנק ישראל מתורגמות ישירות לכיסם. הנתון המדהים: כל שינוי של 0.25% בריבית משנה את ההחזר החודשי ב-₪150-300 לכל מיליון שקל הלוואה. במצב של אי-וודאות כלכלית, כשהנגיד מהסס בין הורדת ריבית לשמירה על הסטטוס קוו, רק מי שמבין את המשחק יוכל להתכונן נכון ולקבל החלטות חכמות. הנה המדריך המלא להבנת הדילמה ולהכנה למה שמחכה לנו.
ניתוח מעמיק | 4 בספטמבר 2025
תוכן עניינים
- מבוא: צומת הדרכים של המדיניות המוניטרית
- התמונה המקרו-כלכלית בישראל: הבסיס לקבלת ההחלטות
- הטיעונים בעד הורדת ריבית: צעד מתבקש להנעת המשק
- הסיכונים בהורדת ריבית: מדוע בנק ישראל מהסס?
- ההקשר הגלובלי: ישראל אינה אי בודד
- סיכום: ניווט זהיר במים סוערים
מבוא: צומת הדרכים של המדיניות המוניטרית
כלכלת ישראל, נכון לספטמבר 2025, ניצבת בצומת דרכים מורכב. מצד אחד, סימני האטה בפעילות הכלכלית, התכווצות בתוצר ונטל כבד על משקי הבית והעסקים, ומצד שני, אינפלציה שטרם הוכנעה לחלוטין, אי-ודאות גיאופוליטית וסיכונים פיסקליים משמעותיים. בלב הצומת הזה עומדת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ובראשה הנגיד, הנדרשת להכריע בשאלת גובה הריבית – הכלי המרכזי שבאמצעותו היא מנווטת את המשק.
לאחר סדרת העלאות ריבית חדה ונחושה שהחלה באפריל 2022, אשר נועדה לרסן את האינפלציה שזינקה לשיא של שני עשורים, הריבית התייצבה ברמה של 4.5% . במשך למעלה משנה וחצי, וב-13 החלטות רצופות, בחר הבנק להותיר את הריבית ברמתה הגבוהה, תוך שהוא מאותת לשווקים על מחויבותו הבלתי מתפשרת ליעד יציבות המחירים. כעת, עם התמתנות מסוימת בקצב עליית המחירים ותחזיות המצביעות על התכנסות הדרגתית ליעד האינפלציה, גובר הלחץ הציבורי והעסקי לשינוי כיוון – להורדת ריבית שתקל על הנטל ותתמוך בצמיחה.
בניין בנק ישראל בקריית הממשלה בירושלים. כאן מתקבלות ההחלטות המוניטריות המכריעות למשק
הדילמה חריפה מתמיד. הורדת ריבית עשויה להיות ה"חמצן" שהמשק זקוק לו כדי להתאושש, אך היא גם עלולה להיות הגפרור שיצית מחדש את מדורת האינפלציה, יערער את יציבות שער החליפין ויסכן את האמינות שנבנתה בעמל רב. מנגד, המשך מדיניות מרסנת עלול להעמיק את ההאטה, לפגוע בתעסוקה ולהכביד באופן בלתי נסבל על הציבור.
במאמר זה נצלול לעומק הדילמה. נבחן את הנתונים המקרו-כלכליים המהווים את הבסיס לקבלת ההחלטות, ננתח את מכלול הטיעונים בעד ונגד הורדת הריבית, נמקם את המצב הישראלי בהקשר הגלובלי הרחב, וננסה להבין את המשמעויות העמוקות של כל נתיב פעולה אפשרי. האם הורדת הריבית היא צעד מתבקש והכרחי, או שמא מהלך מסוכן ופזיז?
התמונה המקרו-כלכלית בישראל: הבסיס לקבלת ההחלטות
כל החלטה של הוועדה המוניטרית מתבססת על ניתוח מעמיק של מגוון רחב של נתונים ואינדיקטורים כלכליים. הבנת תמונת המצב הנוכחית היא תנאי הכרחי להבנת השיקולים המנחים את בנק ישראל. נכון לספטמבר 2025, התמונה מורכבת ורבת סתירות, ומציגה אתגרים לצד נקודות אור.
אינפלציה – התמתנות תחת אי-ודאות
המטרה העיקרית של בנק ישראל, כפי שנקבע בחוק, היא שמירה על יציבות מחירים, המוגדרת כיעד אינפלציה שנתי בטווח של 1% עד 3% . לאחר שבשנת 2022 הגיעה האינפלציה לשיא של 5.3% , המדיניות המוניטרית המרסנת נשאה פרי. קצב האינפלציה השנתי התמתן באופן משמעותי, וביולי 2025 עמד על 3.1% , קרוב מאוד לגבול העליון של היעד.
חטיבת המחקר של בנק ישראל, בתחזיתה האחרונה מיולי 2025, צופה כי מגמת ההתמתנות תימשך. על פי התחזית, האינפלציה צפויה לעמוד על 2.6% בממוצע בשנת 2025, ולהתכנס למרכז היעד עם 2.0% בשנת 2026. כמו כן, האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (עד סוף הרבעון השני של 2026) צפויה לעמוד על 2.2% . נתונים אלו מהווים את הטיעון המרכזי של התומכים בהורדת ריבית, הטוענים כי המלחמה באינפלציה קרובה לסיומה.
עם זאת, בנק ישראל מדגיש כי הדרך ליציבות מחירים מלאה עדיין רצופה מהמורות. האינפלציה הבסיסית, ובמיוחד מחירי השירותים והרכיבים הבלתי-סחירים (שאינם מושפעים מיבוא), מוסיפים להפגין "דביקות" וקצב ירידתם איטי יותר. בנוסף, קיימים סיכונים משמעותיים העלולים להצית מחדש את לחצי המחירים, ובראשם המדיניות הפיסקלית המרחיבה של הממשלה והתפתחויות גיאופוליטיות.
צמיחה כלכלית – בין התכווצות לתחזית אופטימית
בצד הפעילות הריאלית, התמונה מדאיגה יותר בטווח הקצר. לאחר צמיחה נמוכה של כ-0.9% בלבד בשנת 2024 , נתונים ראשוניים הצביעו על התכווצות חדה של 3.5% בתוצר ברבעון השני של 2025 . התכווצות זו, גם אם מוסברת בחלקה בגורמים טכניים כמו ירידה ביבוא לאחר זינוק חריג, מאותתת על חולשה בפעילות הכלכלית ומגבירה את החשש מהאטה מתמשכת ואף ממיתון.
למרות נתוני הפתיחה החלשים, תחזיות הצמיחה קדימה נותרו אופטימיות יחסית, אם כי עודכנו כלפי מטה. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה צמיחה של 3.3% ב-2025 ו-4.6% ב-2026 . יש לציין כי תחזית זו מהווה עדכון כלפי מטה מתחזית קודמת מאפריל 2025, שעמדה על 3.5% ו-4.0% בהתאמה . גם משרד האוצר עדכן את תחזיותיו כלפי מטה . הפער בין הביצועים בפועל לתחזיות האופטימיות הוא לב הדיון: האם התחזיות יתממשו ללא תמיכה מוניטרית, או שמא נדרשת הורדת ריבית כדי להבטיח שהמשק אכן יחזור למסלול צמיחה איתן?
שוק העבודה – חוסן מפתיע
בניגוד לחולשה בצמיחה, שוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין חוסן ועמידות מרשימים. שנת 2024 הסתיימה עם שיעור אבטלה נמוך במיוחד של 2.6% . נתונים אלו מצביעים על שוק עבודה "הדוק", כלומר מצב שבו הביקוש לעובדים גבוה וההיצע נמוך.
מצב זה מהווה אתגר עבור קובעי המדיניות. מחד, שוק עבודה חזק הוא אינדיקטור חיובי לבריאות המשק ותומך בצריכה הפרטית. מאידך, שוק עבודה הדוק עלול להפעיל לחצים לעליית שכר, אשר בתורם עלולים להתגלגל לעליית מחירים וללבות את האינפלציה, במיוחד בסקטור השירותים. לכן, החוסן בשוק העבודה הוא אחד הגורמים המרכזיים המאפשרים לבנק ישראל להמשיך במדיניות הזהירה ולהימנע מהורדת ריבית פזיזה, מתוך הנחה שהמשק יכול "לספוג" את הריבית הגבוהה מבלי לגלוש למשבר תעסוקתי.
שער החליפין – גורם מפתח רגיש
שער החליפין של השקל הוא משתנה קריטי בכלכלת ישראל, המשפיע הן על הפעילות הריאלית (יצוא ויבוא) והן על האינפלציה. בחודשים האחרונים הפגין השקל תנודתיות, כאשר לאחר החלטת הריבית האחרונה באוגוסט 2025, שבה הריבית נותרה ללא שינוי, נרשמה התחזקות של הדולר לרמה של כ-3.41 שקלים . נכון לתחילת ספטמבר, השער היציג נע סביב 3.35-3.37 שקלים לדולר .
בנק ישראל מודע היטב לרגישות הגבוהה של שער החליפין להחלטות ריבית. פער ריביות חיובי לטובת השקל (כאשר הריבית בישראל גבוהה מזו שבמדינות מפתח אחרות, כמו ארה"ב) הופך את ההשקעה בשקל לאטרקטיבית יותר ותומך בייסוף (התחזקות) המטבע. הורדת ריבית בישראל, במיוחד אם היא אינה מתואמת עם מהלכים דומים בעולם, עלולה לצמצם פער זה ולהוביל לפיחות חד בשקל. כפי שנראה בהמשך, פיחות כזה הוא בעל השפעה אינפלציונית ישירה ומיידית, והוא אחד הסיכונים המרכזיים המונעים מהבנק להוריד את הריבית.
נקודות מפתח: תמונת המצב המקרו-כלכלית
- אינפלציה: במגמת ירידה ומתקרבת ליעד, אך עדיין קיימים סיכונים להתפרצות מחודשת.
- צמיחה: חלשה בטווח הקצר (התכווצות ברבעון 2), אך התחזיות לשנה הבאה אופטימיות.
- שוק העבודה: חזק ויציב, עם שיעורי אבטלה נמוכים, מה שמאפשר לבנק ישראל מרחב תמרון.
- שער החליפין: רגיש ותנודתי, מהווה ערוץ השפעה מרכזי וסיכון משמעותי בכל החלטת ריבית.
הטיעונים בעד הורדת ריבית: צעד מתבקש להנעת המשק
על רקע התמונה המקרו-כלכלית המורכבת, קולות רבים במשק קוראים לבנק ישראל לנקוט במהלך אקטיבי ולהוריד את הריבית. טיעוניהם נשענים על שלושה יסודות מרכזיים: הצורך לתמרץ את הצמיחה, הרצון להקל על הנטל הכלכלי הכבד, והאמונה כי המשימה העיקרית – ריסון האינפלציה – כבר הושגה ברובה.
תמרוץ הצמיחה הכלכלית
הטיעון המרכזי בעד הורדת ריבית הוא הצורך הדחוף להניע מחדש את מנועי הצמיחה של המשק. ריבית גבוהה פועלת כ"בלם" על הפעילות הכלכלית: היא מייקרת את עלות האשראי לחברות, מה שמרתיע אותן מלבצע השקעות חדשות בציוד, במפעלים ובפיתוח. במקביל, היא מייקרת את המימון לצרכנים, ומקטינה את הביקוש למוצרים בני-קיימא כמו רכבים ודירות.
הנתונים על התכווצות התוצר ברבעון השני של 2025 מהווים נורת אזהרה בוהקת. התומכים בהורדת ריבית טוענים כי המשך מדיניות מרסנת בתנאים אלו עלול להפוך האטה זמנית למיתון מתמשך, עם השלכות חמורות על תעסוקה והכנסות המדינה. הורדת ריבית, לעומת זאת, תשלח איתות חיובי לשווקים, תוזיל את עלויות המימון ותעודד חברות וצרכנים להגדיל את הביקושים, ובכך לתמוך בחזרת המשק למסלול של צמיחה בת-קיימא, בהתאם לתחזיות האופטימיות של בנק ישראל עצמו.
השקעות בבנייה ובתשתיות הן מנוע צמיחה מרכזי. הורדת ריבית מוזילה את עלויות המימון לפרויקטים כאלה
הקלה על הנטל הכלכלי
מעבר לשיקולים המקרו-כלכליים, להחלטת הריבית יש השפעה ישירה ומיידית על כיסם של מיליוני אזרחים ועסקים. העלאות הריבית החדות מאז 2022, יחד עם האינפלציה עצמה, שחקו את ההכנסה הפנויה והעלו את יוקר המחיה באופן דרמטי.
- משקי הבית: העול הכבד ביותר מורגש בקרב נוטלי המשכנתאות. ריבית בנק ישראל מתורגמת ישירות לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5% ), שעומדת כיום על 6.0%. כתוצאה מכך, ההחזר החודשי על משכנתאות במסלול פריים זינק במאות ואף אלפי שקלים, והכביד מאוד על תקציב המשפחה. הורדת ריבית, ולו מתונה, תביא להקלה מיידית ותגדיל את ההכנסה הפנויה שניתן להפנות לצריכה או לחיסכון.
- המגזר העסקי: עסקים רבים, ובמיוחד עסקים קטנים ובינוניים, נשענים על אשראי בנקאי לפעילותם השוטפת ולהשקעות. ריבית גבוהה מייקרת את עלויות המימון, פוגעת ברווחיות ומקשה על עסקים לשרוד בתקופה מאתגרת. הורדת ריבית תספק "חבל הצלה" לעסקים רבים, תאפשר להם לשמור על עובדים, ואולי אף להתרחב ולהשקיע בעתיד.
התומכים בהורדה טוענים כי לאחר תקופה ארוכה שבה הציבור והעסקים "נשאו באלונקה" במלחמה נגד האינפלציה, הגיע הזמן שהמדיניות המוניטרית תכיר במחיר הכבד ותפעל להקל עליו, במיוחד לאור הסימנים המעודדים בחזית האינפלציה.
האינפלציה בדרך ליעד
הטיעון החזק ביותר בארסנל של מצדדי הורדת הריבית הוא, כאמור, ההצלחה בריסון האינפלציה. המדיניות המוניטרית, מטבעה, צופה פני עתיד. היא אינה מגיבה לנתוני העבר, אלא פועלת כדי להבטיח שהאינפלציה תעמוד ביעד בטווח של שנה עד שנתיים קדימה.
כאשר חטיבת המחקר של בנק ישראל עצמה צופה שהאינפלציה תתכנס למרכז היעד (2.0%) כבר בשנה הבאה, עולה השאלה מדוע יש להמשיך ולהחזיק בריבית כה מרסנת, שנועדה להילחם באינפלציה גבוהה בהרבה. על פי היגיון זה, הריבית הריאלית (הריבית הנומינלית פחות ציפיות האינפלציה) הופכת למרסנת אף יותר ככל שהאינפלציה יורדת. המשך החזקת הריבית ברמתה הנוכחית עלול להוות "ריסון יתר" (Over-tightening) שיחניק את הפעילות הכלכלית שלא לצורך. לכן, הורדת ריבית אינה נתפסת כהימור, אלא כהתאמה נדרשת של המדיניות למציאות הכלכלית המשתנה, שבה הסיכון המרכזי עובר מאינפלציה להאטה כלכלית.
הסיכונים בהורדת ריבית: מדוע בנק ישראל מהסס?
מול הטיעונים המשכנעים בעד הורדת הריבית, ניצבת שורה של סיכונים כבדי משקל, המסבירים את הזהירות וההססנות של הוועדה המוניטרית. סיכונים אלו אינם תיאורטיים בלבד; התממשות של כל אחד מהם עלולה לדרדר את המשק למצב גרוע מזה הנוכחי. זהו לב הדילמה, והצד שכנגד במאזן השיקולים.
החשש מהתפרצות אינפלציונית מחודשת
החשש המרכזי והמיידי ביותר הוא שהורדת ריבית מוקדמת מדי תתפרש כאות לסיום המלחמה באינפלציה, ותצית אותה מחדש. האינפלציה, במיוחד לאחר תקופה של עליות מחירים חדות, נוטה להיות "דביקה". ציפיות הציבור והשווקים משחקות תפקיד מכריע: אם עסקים וצרכנים יאמינו שהבנק המרכזי פחות מחויב ליציבות מחירים, הם עשויים להתאים את התנהגותם – עסקים יעלו מחירים ביתר קלות, ועובדים ידרשו תוספות שכר גבוהות יותר, מה שייצר ספירלת מחירים-שכר שקשה מאוד לעצור.
ההיסטוריה הכלכלית, למשל בארה"ב של שנות ה-70, מלמדת על הסכנה שבהכרזה על ניצחון מוקדם מדי. הקלה מוניטרית פזיזה עלולה לאלץ את הבנק המרכזי לחזור ולבצע העלאות ריבית חדות וכואבות עוד יותר בעתיד, מהלך שיפגע קשות באמינותו וייצור נזק כלכלי גדול יותר בטווח הארוך. בנק ישראל זוכר היטב את טראומת האינפלציה הדוהרת של שנות ה-80, ומעדיף לנקוט משנה זהירות כדי להבטיח שהאינפלציה לא רק נכנסת ליעד, אלא מתייצבת בו באופן ברור ובר-קיימא.
המאבק באינפלציה מורגש היטב במחירים בסופרמרקט, המשפיעים על יוקר המחיה של כל משק בית
פיחות השקל ו"אינפלציה מיובאת"
זהו אולי הסיכון הטכני והמיידי ביותר העומד בפני בנק ישראל. כלכלת ישראל קטנה ופתוחה, ותלויה במידה רבה ביבוא – מדלק ומכוניות, דרך טלפונים ניידים וחומרי גלם לתעשייה, ועד לחלק מהמזון שאנו צורכים. פיחות בשער השקל (כלומר, עלייה בשער הדולר והאירו) מייקר באופן אוטומטי את כלל המוצרים המיובאים. מנגנון זה, המכונה "תמסורת שער החליפין" (Exchange Rate Pass-through), הוא ערוץ מהיר ויעיל להזנת האינפלציה .
הורדת ריבית בישראל, במיוחד בתקופה שבה בנקים מרכזיים אחרים עדיין מהססים, תקטין את האטרקטיביות של השקל בעיני משקיעים זרים המחפשים תשואה. הדבר עלול להוביל לבריחת הון וללחץ מסיבי לפיחות השקל. מחקר שפרסם בנק ישראל עצמו בפברואר 2025 מצא כי להפחתת ריבית יש השפעה חזקה יותר על פיחות השקל מאשר להעלאת ריבית על ייסופו. הסיבה לכך, על פי המחקר, היא שהפתעה בהחלטת הריבית (כמו הורדה לא צפויה) מגבירה את אי-הוודאות בשוק, ואי-ודאות כשלעצמה מובילה לפיחות .
"הפתעה בהחלטת הריבית מגבירה את אי-הוודאות ומובילה לתנודתיות גבוהה יותר בשער השקל-דולר… פיחות זה מקזז חלק מההשפעה המייספת של העלאת ריבית ומגביר את ההשפעה המפחתת של הורדת ריבית."
– סיכום מחקר בנק ישראל, ספונסר (פברואר 2025)
במילים פשוטות, הורדת ריבית עלולה לייצר "אפקט בומרנג": המהלך שנועד להקל על יוקר המחיה עלול לגרום לפיחות שיצית "אינפלציה מיובאת" ויבטל את ההשפעה החיובית, ואף יחמיר את המצב.
אי-ודאות גיאופוליטית ופיסקלית
החלטות כלכליות אינן מתקבלות בחלל ריק. כלכלת ישראל פועלת בסביבה של אי-ודאות גיאופוליטית גבוהה, שהוחמרה בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני. אי-ודאות זו כשלעצמה מהווה גורם המרתיע השקעות ומכביד על הפעילות הכלכלית.
בנוסף, המלחמה הובילה להרחבה פיסקלית משמעותית – גידול חד בהוצאות הממשלה לביטחון ולצרכים אזרחיים. הרחבה זו ממומנת על ידי הגדלת הגירעון בתקציב והחוב הציבורי. על פי תחזית בנק ישראל מאוקטובר 2024, הגירעון צפוי להגיע ל-4.9% תוצר בשנת 2025 . מדיניות פיסקלית מרחיבה (הזרמת כספים למשק על ידי הממשלה) היא פרו-אינפלציונית מטבעה, מכיוון שהיא מגדילה את הביקושים.
השילוב של מדיניות פיסקלית מרחיבה עם מדיניות מוניטרית מרחיבה (הורדת ריבית) נחשב למתכון מסוכן במיוחד, שעלול להוביל לאובדן שליטה על האינפלציה. בנק ישראל, כיועץ הכלכלי לממשלה, מודאג מאוד מהגירעון הגבוה, וייתכן שהוא רואה בריבית הגבוהה "משקל נגד" הכרחי למדיניות הממשלה, כדי למנוע התחממות יתר של המשק. הורדת ריבית בתנאים אלו תהיה כמו "ללחוץ על הגז ועל הבלם בו-זמנית" ותאותת על חוסר תיאום מסוכן בין הרשות המוניטרית (בנק ישראל) והרשות הפיסקלית (הממשלה).
שמירה על אמינות המדיניות המוניטרית
הנכס החשוב ביותר של בנק מרכזי הוא האמינות שלו. האמונה של הציבור והשווקים בכך שהבנק המרכזי מחויב ליעד יציבות המחירים ויעשה כל מה שנדרש כדי להשיגו, היא זו שמאפשרת "לעגן" את ציפיות האינפלציה והיא זו שהופכת את כלי המדיניות לאפקטיביים. אמינות זו נבנתה בישראל בעמל רב מאז שנות ה-90.
הורדת ריבית שנתפסת ככניעה ללחצים פוליטיים או ציבוריים, או כמהלך שאינו מבוסס על ניתוח כלכלי קר, עלולה לפגוע אנושות באמינות זו. אם השווקים יאבדו אמון בנחישותו של בנק ישראל, הם יתמחרו סיכון גבוה יותר בהשקעות בישראל, מה שיתבטא בפיחות השקל, בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות (עלייה בעלות גיוס החוב של המדינה) ובציפיות אינפלציה גבוהות יותר. במצב כזה, בנק ישראל יאבד את יכולתו להשפיע על המשק, ויידרש לצעדים דרסטיים הרבה יותר בעתיד כדי להחזיר את השד האינפלציוני לבקבוק. לכן, מבחינת הבנק, עדיף לספוג ביקורת על זהירות יתר מאשר להסתכן באובדן האמינות, שהיא יסוד היציבות הכלכלית.
נקודות מפתח: הסיכונים בהורדת ריבית
- סיכון אינפלציוני: הורדה מוקדמת עלולה ללבות מחדש את ציפיות האינפלציה ה"דביקות".
- סיכון שער חליפין: פיחות חד בשקל שייקר את היבוא ויצית "אינפלציה מיובאת".
- סיכון פיסקלי: שילוב מסוכן של מדיניות פיסקלית מרחיבה (גירעון גבוה) עם הקלה מוניטרית.
- סיכון אמינות: פגיעה באמון השווקים בנחישותו של בנק ישראל להילחם באינפלציה.
ההקשר הגלובלי: ישראל אינה אי בודד
החלטות המדיניות המוניטרית בישראל אינן יכולות להתעלם מהנעשה בזירה הכלכלית העולמית. תנועות הון, פערי ריביות, מגמות אינפלציה וצמיחה במדינות המפתח – כל אלה משפיעים באופן ישיר על מרחב התמרון של בנק ישראל. כדי להבין את הדילמה במלואה, יש לבחון את מדיניותם של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם.
הפדרל ריזרב (ארה"ב): מוביל המהלך?
הבנק המרכזי החשוב בעולם הוא הפדרל ריזרב האמריקאי (ה"פד"). החלטותיו לגבי ריבית הדולר מהדהדות בכלכלה העולמית ומשפיעות ישירות על שער החליפין של השקל. לאחר תקופה ארוכה של ריבית גבוהה, השווקים מתמחרים כעת הסתברות גבוהה (כ-82%) להורדת ריבית של 0.25% על ידי הפד בישיבתו הקרובה ב-17 בספטמבר 2025, לרמה של 4.00%-4.25% .
מהלך כזה מצד הפד "יספק רוח גבית" לבנק ישראל. הורדת ריבית הדולר מקטינה את האטרקטיביות של ההשקעה בדולר ומצמצמת את הלחץ לפיחות השקל במקרה של הורדת ריבית מקבילה בישראל. אם הפד אכן יתחיל במחזור של הורדות ריבית, הדבר יפתח לבנק ישראל "חלון הזדמנויות" לנקוט מהלך דומה מבלי להסתכן בבריחת הון מסיבית. מנגד, אם הפד יפתיע ויישאר נצי, הדבר יקשה מאוד על בנק ישראל להוריד ריבית באופן עצמאי, שכן פעולה כזו תרחיב את פער הריביות לרעת השקל ותפעיל עליו לחץ פיחות משמעותי.
הבנק המרכזי האירופי (ECB) והבנק של אנגליה (BoE): זהירות היא שם המשחק
באירופה התמונה מורכבת יותר. הבנק המרכזי האירופי (ECB) הקדים את הפד והוריד את הריבית ב-0.25% כבר ביוני 2025, לרמה של 2.15% (בריבית על פעולות ריפייננסינג עיקריות) . עם זאת, מאז הוא נוקט בגישה זהירה של "נחכה ונראה" (wait-and-see), על רקע אי-ודאות לגבי השפעת מתחי סחר עולמיים ואינפלציה שחזרה ליעד של 2% .
בבריטניה, הבנק של אנגליה (BoE) מתמודד עם דילמה דומה מאוד לזו של ישראל. הוא הוריד את הריבית ל-4% באוגוסט 2025 , אך מתמודד עם אינפלציית מזון עיקשת וחששות מהתפרצות מחודשת של ציפיות האינפלציה, מה שמטיל ספק לגבי המשך ההקלות המוניטריות . הזהירות של הבנקים המרכזיים באירופה, למרות סימני חולשה כלכלית, מדגישה את החשש העולמי מהכרזה על ניצחון מוקדם מדי על האינפלציה, ומספקת תמיכה לגישה הזהירה של בנק ישראל.
השפעת אי-הוודאות הגלובלית על יעילות המדיניות
נקודה אקדמית חשובה נוספת מגיעה ממחקר עדכני של ה-ECB מספטמבר 2025. המחקר מצא כי בתקופות של אי-ודאות כלכלית גבוהה (הנובעת למשל מסכסוכים גיאופוליטיים ומתחי סחר), יעילותה של המדיניות המוניטרית נחלשת. כאשר העתיד הכלכלי אינו ברור, עסקים ומשקי בית מהססים יותר לקחת על עצמם התחייבויות ארוכות טווח (כמו השקעות או משכנתאות), ולכן הם מגיבים פחות לשינויים בריבית .
לממצא זה יש השלכה ישירה על הדילמה של בנק ישראל. הוא מרמז כי בתנאי אי-הוודאות הנוכחיים, ייתכן שהורדת ריבית לא תהיה אפקטיבית מספיק כדי לתמרץ את הצמיחה, אך היא עדיין תישא בחובה את כל הסיכונים (פיחות, אינפלציה). במילים אחרות, התועלת הפוטנציאלית מהמהלך קטנה, בעוד הסיכון נותר גבוה. טיעון זה מחזק עוד יותר את הגישה הדוגלת בזהירות ובניהול סיכונים קפדני.
סיכום: ניווט זהיר במים סוערים
השאלה האם על בנק ישראל להוריד את הריבית אינה שאלה עם תשובה פשוטה של "כן" או "לא". כפי שהראה ניתוח זה, כל נתיב פעולה כרוך בוויתורים ובסיכונים משמעותיים. זוהי דילמה קלאסית של ניהול מדיניות כלכלית, שבה יש לאזן בין מטרות סותרות בסביבה של אי-ודאות קיצונית.
מצד אחד, הטיעונים בעד הורדת ריבית חזקים וברורים: המשק מראה סימני חולשה, הנטל על הציבור והעסקים כבד, והאינפלציה, על פי כל התחזיות, נמצאת במסלול התכנסות ליעד. מנקודת מבט זו, המשך החזקת הריבית ברמתה הגבוהה הוא "ריסון יתר" מיותר ומסוכן, שעלול לדחוף את המשק להאטה עמוקה.
מצד שני, הסיכונים הטמונים בהורדה מוקדמת מדי הם קיומיים ליציבות הכלכלית. התפרצות אינפלציונית מחודשת, פיחות חד בשער החליפין, והשילוב המסוכן עם גירעון תקציבי גבוה, עלולים לדרדר את המשק למצב כאוטי שיהיה קשה ויקר הרבה יותר לתקן. מעל כל אלה מרחף הסיכון לפגיעה באמינותו של בנק ישראל, הנכס החשוב ביותר שלו.
לאור מורכבות זו, ההחלטה של הוועדה המוניטרית להמתין, לבחון את הנתונים ולהתנות את צעדיה בהתפתחויות בפועל ("Data Dependent"), אינה צריכה להתפרש כהיסוס או כחולשה. זהו ביטוי לניהול סיכונים אחראי. בנק ישראל מאותת שהוא מודע לשני צדי המטבע, ואינו מוכן להמר על יציבות המשק. הוא מעדיף "לטעות" לכיוון של זהירות יתר מאשר לכיוון של פזיזות.
המבט הוא כעת קדימה. ההחלטה הסופית, בין אם תתקבל בחודשים הקרובים או רק בשנה הבאה, תהיה תלויה בשורה של "אורות ירוקים" או "דגלים אדומים" שהוועדה המוניטרית תחפש בנתונים הנכנסים:
- בחזית האינפלציה: האם נראה התמתנות ברורה ומתמשכת גם ברכיבים ה"דביקים" של המדד, כמו מחירי השירותים?
- בחזית הצמיחה: האם נתוני התוצר לרבעון השלישי יצביעו על התאוששות, או שמא החולשה תימשך ותגביר את החשש ממיתון?
- בחזית הפיסקלית: האם הממשלה תציג תוכנית אמינה לצמצום הגירעון, או שההרחבה הפיסקלית תימשך ותפעיל לחץ אינפלציוני?
- בחזית הגלובלית: האם הפד אכן יתחיל במחזור הורדות ריבית, ויספק לבנק ישראל מרחב תמרון?
רק כאשר התשובות למרבית השאלות הללו יצביעו על סביבה כלכלית יציבה יותר, עם סיכונים נמוכים יותר, יוכל בנק ישראל להרגיש בטוח מספיק כדי להתחיל במהלך המיוחל של הקלה מוניטרית. עד אז, נראה כי הניווט הזהיר במים הסוערים של הכלכלה הישראלית והעולמית יימשך.
שאלות ותשובות
שאלה: כמה יעלה לי ירידת ריבית של 0.25% על המשכנתא? תשובה: ירידה של 0.25% חוסכת בין ₪150-300 לחודש לכל מיליון שקל הלוואה. למשכנתא של ₪1.5 מיליון – זה חיסכון של עד ₪450 לחודש. רבקית מספקת חישוב מדויק ואישי לכל לקוח, כולל אסטרטגיות למקסום החיסכון.
שאלה: מתי בדיוק צפויה הורדת הריבית הראשונה? תשובה: על פי הניתוח המקצועי, ההסתברות גדלה לרבעון הראשון של 2026, בתנאי שהאינפלציה תמשיך להתייצב. רבקית מעדכנת את לקוחותיה בזמן אמת ומתאימה את האסטרטגיה בהתאם להתפתחויות.
שאלה: האם כדאי להמתין או לעבור למסלול פריים עכשיו? תשובה: התשובה תלויה בפרופיל הסיכון האישי ובהרכב הנוכחי של המשכנתא. רבקית מבצעת ניתוח מקיף של התיק הקיים ומציעה אסטרטגיות מותאמות אישית, כולל מידול של תרחישים שונים.
שאלה: איך אני יכול להתכונן לשינויי ריבית הצפויים? תשובה: ההכנה הנכונה כוללת בחינת הרכב המשכנתא, בניית אסטרטגיית גמישות ותכנון פיננסי מתקדם. רבקית מציעה ייעוץ מקיף המכין את הלקוחות לכל תרחיש.
שאלה: למה דווקא רבקית – משכנתא מותאמת לחיים?** תשובה: עם 15 שנות ניסיון וגישה ייחודית המותאמת לצרכים האישיים של כל משפחה, רבקית מציעה לא רק ייעוץ משכנתאות אלא תכנון כלכלי מקיף לכל שלבי החיים. הצוות המקצועי עוקב אחר התפתחויות השוק ומספק ללקוחות יתרון אסטרטגי משמעותי.
