כמה מאיתנו מרגישים שהם נמצאים תמידית במצב של הישרדות כלכלית?

הרבה מאיתנו, והרבה פעמים זה לא תלוי במצבנו הכלכלי.

באחת המפגשים שלי ב- "אימושיין- בי'ס להוויה,  הקשבה וטרנספורמציה",  זכיתי לחוות אימון אישי על הבמה מנטאלי בן דוד מייסדת שיטת סאטיה וביה'ס.

זה היה במסגרת "כיתת אומן" למאמנים, שהנושא שלי התמודדות ויחסים עם כסף, קיבל את מירב הקולות לאימון על הבמה.

אני מדגישה את זה כי באמת הנושא הזה מעסיק את רובנו.

באותו אימון גליתי מאד בבהירות שחווית ההישרדות שלי לא קשורה בכמה כסף יש לי.

גם כשהייתי נשואה, שנינו עבדנו, היה לנו בית בבעלותנו, היו לנו חסכונות, עדיין הרגשתי בחרדה קיומית שזה הולך להגמר יום אחד.

הישרדות כלכלית ברמה של המציאות הוא מצב שכל חודש אנחנו לא יודעים מאיפה נשלם את ההוצאות שלנו.
שבאופן קבוע ההוצאות שלנו גבוהות מההכנסות.
ייתכן שבעקבות כך גם יצרנו חובות, שמתווספים  להוצאות החודשיות ומכבידים גם הם.

ברמה החוויתית, הרבה מאינו חווים מצב של הישרדות בלי קשר למציאות.
כמו שתארתי למעלה בתובנה שהיתה לי מהאימון שלי.

אנחנו מכרים הרבה מאד אנשים עשירים שיש להם מספיק לכל החיים ועדיין חיים בחרדה קיומית.

לעומתם, אנשים שחיים ממשכורות מאד דלות, ועדיין מוצאים מקורות לתת ותלרום לאחרים ומאד מרוצים ממה שיש להם.

מצב הישרדותי לרוב הוא חוויתי, הרבה פעמים אין לו קשר למציאות, והרבה פעמים הוא הגורם למציאות.

למה הכוונה?

מי שאנחנו קובע את התוצאות שלנו בחיים. זה יגיד לנו כל מאמן מתחיל.

מנטאלי שמעתי את המשפט המערער הזה שבעצם המציאות היא מראה (מלשון ראי)  למה שאנחנו רוצים.
אנחנו חושבים שאנחנו רוצים משהו אחר. אבל האמונות שלנו, השריטות והחלטות החלטנו בילדות – שהן שקופות לנו, ואנחנו לא מודעים להם, הם אלו שיוצרים את המציאות שלנו.

הפער נמצא במחשבה. והוא הגורם לסבל. הלוואי והייתי מרוויח עוד 10,000 ש"ח…

בדר'כ זה מגיע מהבית בו נולדנו.

אני גדלתי בקיבוץ שלא היה לנו רווחה בהיבט החומרי. הגזבר תמיד אמר "אין לי".
עם אמא שתמיד חיתה בתודעה שפעם זה ייגמר. והיתה מאד חסכנית לעצמה ולנו.
ואבא מאד נדיב.
יש לי תודעה מפוצלת. מצד אחד אוהבת את החיים הטובים, מצד שני חיים בתחושה של חוסר תמידי.
השינוי מתחיל מבפנים. בנו. להבין מה הביא אותנו למצב הנוכחי, לפרק את אותן אמונות והחלטות ילדות, וליצור חדשות .

איך עושים זאת?

קודם כל, צריך לזהות את אותם אמונות, שריטות והחלטות ילדות שהביאו אותנו למצב הנוכחי.

אני באופן אישי עושה זאת באימונים אישיים וע'י מדיטציות יומיומיות לשחרר את תחושת הסטרס ולהכניס רוגע ובטחון לחיים.
מדענים טוענים שלוקח 21 יום לשנות אמונה בתת המודע.
אני כבר עושה מדיטציות יומיומיות במשך יותר מ-4 שנים, כמעט כל יום, ואני הרבה יותר רגועה, והמצב הכלכלי שלי השתנה לחלוטין.

הרובד הנוסף זה הרובד ההתנהגותי. לשנות הרגלים.
להתחיל לנהל את חשבון הבנק שלנו. לשים לב לאן הולך הכסף.

מנסיון שלי, אנשים שהתחילו רק לשים לב לאן הולך הכסף שלהם, חסכו 25% מההוצאות שלהם, רק מעצם תשומת הלב.

1. ליצור דוח רווח והפסד משפחתי, הכנסות מול הוצאות, ולקבוע תקציב.
המשפחה שלנו היא כמו עסק וכמו כל עסק צריך לנהל אותה.

2. לערוך בקרה על התקציב.

3. לטפל בחובות  – אם יש דירה להעמיס את החוב הקצר על המשכנתא וליצור פער חיובי בתזרים.
   
   4. לקבוע יעדים שעולים כסף לטווח קצר (חופשה שנתית) לטווח הבינוני (בת מצווה בעוד 3 שנים) ולטווח הארוך (חתונה של הילדים, פנסיה, לימודים גבוהים לילדים) הכל לפי הערכים שלכם. 

5 להגדיל הכנסות.

5. את הגידול בהכנסות לייעד לצמיחה. להגדיל חסכון. לקבוע יעדים  ולהשקיע כספים על מנת שהכסף שלנו ייעשה כסף. 

שני המרכיבים האלה, התייחסות וטיפול במי שאנחנו, באמונות המגבילות שלנו, בשריטות והחלטות הילדות מהשורש, מצד אחד ושינוי ההרגלים ההתנהגותיים, יביא לתוצאות הרצויות שיחזיקו להרבה מאד שנים ויביאו אותנו באמת מהישרדות לצמיחה.