חופש כלכלי האם זה אפשרי בכלל?

כמה כסף צריך תא משפחתי כדי לפרוש?

רבים חושבים שצריך לחכות לפנסיה בשביל לפרוש מעבודה,  ולאחרונה אנחנו כל הזמן שומעים קולות  שהכסף שחסכנו לפנסיה לא יספיק.

ומצד שני, קולות אחרים של אנשים הרוצים לפרוש  מהעבודה, לפני גיל הפנסיה.

אנשים רגילים לגמרי, שבאמצע החיים או קצת לפני, החליטו שלא בא להם לעבוד עד גיל הפנסיה.

הם רצים לבחור. שלא יהיו חייבים ללכת לעבודה כי הם חייבים פרנסה.

לבחור  בבוקר, האם ללכת לים או ללכת לעבודה.

או בכלל, לבחור את העבודה. עבודה בה הם מגשימים את עצמם ומרגישים שהם נותנים ערך.


אחת השיטות שאני מאד אוהבת כי היא מאד פשוטה להבנה ויישום, נקראת עקרון ה-300, שהיא שיטה פשוטה לחישוב הסכום הדרוש לחיות בחופש כלכלי.

ואני מתכוונת בחופש כלכלי, "אפשרות הבחירה לא לעבוד לפרנסתי". 

עקרון ה-300 מבוסס על הנחה שאתה יכול  להשיג תשואה שנתית ריאלית של 4% מההשקעות שלך,  ולחיות ברמת ההוצאות שקבעת. רוב האנשים יבחרו  לשמר את אורח החיים הנוכחי שלהם בלי לעבוד.

איך הגיעו לחישוב הזה?

עפ'י מחקר  שנערך במאה הקודמת שנקרא מחקר טרניטי שבדק בשנות התשעים תשואות ממוצעות הסטוריות של תיקים בשוק ההון.

מטרת המחקר הייתה למצוא  את נקודת האיזון האופטימלית שתבטיח, מצד אחד, שתיק ההשקעות שלנו ימשיך לספק את כל צרכינו כל עוד אנחנו בחיים, ומצד שני – שלא יגמר לפני מותנו.

ממצאי המחקר העלו מסקנה מעניינת. נמצא שבהנחה שתיק ההשקעות מפוצל חצי למניות וחצי לאג'ח, ניתן למשוך 4% מהתיק בשנה הראשונה (ולאחר מכן, סכום זהה מדי שנה, בהתאמה לאינפלציה), ולהעריך בסבירות גבוהה (96%) שהכסף יספיק ל-30 שנה לפחות, ובדרך כלל אף לתקופות ארוכות מכך.

ידוע שבטווח ארוך שוק ההון עושה ממוצע שנתי של 10%.

אם מנטרלים אינפלציה של 3% וגורמי סיכון אחרים, כמו תנודתיות בשוק ההון. כי מי שחי מהסכומים שנצברו לו, לא יכול לסבול ירידה משמעותית בשוק, (ויש שנים שזה אכן יקרה), בלי להסתכן מאוד לאבד הרבה מהונו ושיאלץ  לחזור לשוק העבודה.

ולכן הגיעו לשיעור הבטוח – 4%.

יש על זה גם הרבה ביקורות, אך לא נכנס לזה עכשיו.

תכל'ס…

אז מה  אומר בעצם  עקרון ה-300?

פשוט, אתה קובע את רמת החיים/ ההוצאות שאתה רוצה לחיות מהם בפרישה, ומכפיל את המספר הזה  ב-300.

לדוגמא, אם אתה מוציא 10,000 ₪ בחודש, וזה הסכום שאתה רוצה לחיות ממנו בפרישה, אתה צריך 3,000,000 ₪ בחסכונות ובהשקעות כדי לפרוש.

איך הגיעו ל-  300?
הנה החישוב: אם אתה מניח שאתה משיג 4% תשואה שנתית מההשקעות שלך, אתה מרוויח 120,000 ₪ בשנה (4% מ-3,000,000 ₪). אם אתה מחלק את הרווח השנתי ב-12, אתה מקבל 10,000 ₪ בחודש – בדיוק את הסכום שאתה מוציא.

אבל האם 4% זו תשואה הגיונית? האמת היא שאין תשובה חד-משמעית לשאלה הזו. התשואה שלך תלויה במספר גורמים, כמו:

איזה סוגי השקעות אתה בוחר: מניות, אג"ח, קרנות, נדל"ן, מט"ח, ועוד.

איזו אסטרטגיה אתה מיישם: האם אתה מחליף בין השקעות לעתים קרובות, או שאתה מחזיק לאורך זמן?

איזו רמת סיכון אתה מעדיף: האם אתה מעדיף לבחור באפשרויות שמבטיחות לך רווח קבע (אבל נמוך), או לעבור כל הזמן בין השקעות.

החבלן הכי מקצועי להשקעות בשוק ההון זה המשקיע עצמו, אתה עצמך.

צריך הרבה אורך רוח בתקופה של ירידות, כדי לא להוציא את הכסף ולהיכנס להרפתקאות מזיקות.

אפשר כמובן לפזר את ההשקעות ואת הסיכון ולהשקיע  גם לנדל"ן.

אז איך מתחילים?

1. מחליטים. 
2. קבעו מתי תרצו להגיע לשם ולאיזו רמת הוצאות אתם מכוונים. אין ספק שאם אתם בני 30 היום, ויש לכם הוצאות כבדות על ילדים במעונות, סביר זה לא יהיה בעוד 20 שנה. 
3. התחילו לשים לב היום לאן הולך הכסף שלכם. 
4. לימדו את תחום ההשקעות ועדיף למצוא מישהו שאתם סומכים עליו ילווה אתכם. 

ברגע שאני הבנתי את העיקרון הזה, כל הוצאה מיותרת שאני מוציאה, אני ישר עושה את המכפלה. אם פעם הייתי מזלזלת בסכומים הקטנים. היום לא.

17 ש"ח מיותרים לעמלות חדשיות של  כרטיס אשראי, שוות ל-5,100 ש"ח בעתיד.
זו רק דוגמא. 

לכל תא משפחתי ישנן הוצאות מיותרות. שאפשר בלעדיהן. 
ורק צריך להתחיל לנהל את הצד הפיננסי כמו כל עסק שמנוהל נכון. 

לסיכום:
בחופש כלכלי אמיתי יש 2 צדדים למשוואה. מצד אחד, חיסכון לעתיד. מצד שני להפסיק לבזבז ולחשוב שהאושר שלנו תלוי בצבירת חפצים וגיהוץ כרטיסי אשראי. כי הוא ממש לא.

היכולת להתחיל לחיות עם הוצאות קטנות והולכות, יביאו אותנו לחופש כלכלי הרבה יותר מהר, ותחושת בטחון ושלווה. 

כי מה כולנו בעצם רוצים?