אינפלציה ומשכנתא - מה הקשר?

אינפלציה היא תהליך כלכלי של עלייה כללית, מתמשכת וקבועה של רמת המחירים במדינה. מצב המוביל לירידה בערך הכסף של אותה קהילה (מהויקיפדיה).

בישראל קצב עליית המחירים, נמדד מידי חודש ע'י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המדידה היא של סל צריכה ממוצע שאחת לכמה שנים בוחנים אותו ואם יש צורך מעדכנים.

המדד מתפרסם מידי חודש על החודש הקודם ב-15 לחודש בשעה 18:30. אם ה-15 לחודש נופל בשבת או בחג או בערב החג ובשישי, המדד מתפרסם ב-14:00 בשישי או ערב החג. 

 לדוגמא, מדד חודש אפריל האחרון התפרסם ב-15/5 ב-18:30.

בימים אלו אנו עדים לאינפלציה שהסתכמה ב-12 החדשים האחרונים ב-4%. קצב גבוה שהיה בשנים 2008 ו-2009.

המדד יכול להיות גם שלילי. לדוגמא בשנים 2014-1016, ו-2019-2018.


ואיך זה קשור למשכנתא?


חלק מהמסלולים של המשכנתאות הינם צמודי מדד.
הריבית יותר נמוכה במסלול זה בהשוואה לריבית שאינה צמודה למדד.

לדוגמא:

משכנתא של 500,000 במסלול צמוד מדד לתקופה של 25 שנה.
בריבית לדוגמא של כ-2.5%.
החזר החודשי ההתחלתי יעמוד על 2,225 ש"ח.
אך בהנחה אינפלציה של 3.5% ב-3 השנים הקרובות, ואח'כ 2.3% ל – 7 השנים הבאות אחריהן, הוא יגיע בעוד 10 שנים ל-3,036 ש"ח.

ומה קורה ליתרת המשכנתא?

לאחר 10 שנים, המשכנתא תעמוד על 455,363 ש"ח.
שוב, חשוב להדגיש, בהנחת האינפלציה שהוזכרה קודם.
והעלות של המשכנתא ב-10 השנים (ריבית והצמדה) הסתכמה בכ- 273,000 ש"ח.

חשוב לציין, שיעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על בין 1-3% שנתי, כשרצוי שיעמוד על 2%. 

 

מה קורה כשהריבית לא צמודה למדד?

כשנבחר לקחת משכנתא בריבית לא צמודה למדד, הריבית ההתחלתית כמובן יותר יקרה.
היא תעמוד בערך על 4.5%. ההחזר החדשי ההתחלתי יותר גבוה, 2,779 ש"ח והוא קבוע לאורך כל חיי המשכנתא.
בטבלת ההשוואה המופיעה מטה, אנחנו רואים שלאחר 10 שנים, בהנחת האינפלציה שהנחנו, ההחזר החדשי של הצמודה יהיה יותר גבוה ב-257 ש"ח.

יתרת המשכנתא תהיה יותר גבוהה ב-92,000 ש"ח, והיא עלתה לנו כ-76,000 ש"ח יותר.
בשנים שהמדד היה שלילי, יתרת המשכנתא ירדה, ואז כמובן גם קרן המשכנתא ירדה בהתאם והריביות היו מאד אטרקטיביות.

אז מה עדיף?

זה תלוי בגורמים נוספים. 

על פניו נראה שמסלול הקבוע לא צמוד עדיף. אבל…

השאלה אם ההחזר החדשי ההתחלתי הגבוה יותר מתאים לכם.

האם יש סיכוי שתפרעו את ההחלק הזה במשכנתא בעוד מספר שנים בודדות.

האם תנודתיות בהחזר החדשי מתאימה לכם.

והאם אתם יכולים לשאת את התסכול שהמשכנתא יורדת בקצב מאד איטי.

והכי חשוב, המאמר הזה אינו תחליף לייעוץ משכנתא מקצועי, אשר תפקידו להתאים את התמהיל ספציפית לצרכים המיוחדים שלכם. 

יתרונותחסרונותשיקולים נוספים
שחיקת ערך החוב – בתקופת אינפלציה ערך הכסף יורד, והחוב נשחק ריאלית. בפועל, מחזירים פחות בערך ריאלי ממה שלוויתם.ריביות גבוהות – הבנקים מעלים ריביות בתקופות אינפלציה כדי לפצות על ירידת ערך הכסף. זה מוביל להחזרים חודשיים גבוהים יותר.אפשרות למחזור עתידי – למרות הריביות הגבוהות כיום, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה למחזר את המשכנתא בתנאים טובים יותר, לאחר עליית ערך הנכס.
עליית ערך הנכס – מחירי נדל"ן לרוב עולים בקצב דומה או גבוה מקצב האינפלציה, במיוחד בשוק הישראלי המאופיין במגמת עלייה ארוכת טווח.אי־ודאות כלכלית – אינפלציה עלולה לגרום לאי־יציבות כלכלית, שמשפיעה על תעסוקה והכנסה.מצב פיננסי אישי – חשוב לבדוק את היציבות התעסוקתית והיכולת לעמוד בהחזרים החודשיים, גם אם יעלו.
הצמדת ההון העצמי לנכס – השקעה בנדל"ן יכולה לשמור על ערך הכסף (לעומת מזומן שנשחק). לדוגמה, הון של 500,000 ₪ המושקע בדירה יכול לעלות בערכו יחד עם עליית מחירי הנדל"ן.עלייה בעלויות הבנייה – אינפלציה מעלה את מחירי חומרי הבנייה, מה שעלול לפגוע בערך הנכס בטווח הקצר.תחזיות כלכליות – חשוב לעקוב אחר מגמות כלכליות שיכולות להשפיע על ריביות ושוק הנדל"ן.
ריבית קבועה – מאפשרת החזרים חודשיים קבועים, גם כאשר ערך הכסף נשחק – מה שנותן יציבות וביטחון. תמהיל משכנתא – שילוב של ריביות קבועות ומשתנות עשוי לספק איזון בין יציבות לגמישות.
  תכנון ארוך טווח – חשוב לחשוב על הצרכים העתידיים: האם זו דירה למגורים ארוך טווח, או שלב ראשון בכניסה לשוק לפני שדרוג עתידי?